יום ראשון כ"ט בתמוז תשע"א 31.7.11
היום נפרדנו בזעזוע ובעצב מהנס להמן ומבנו- יואל.
בשעת בין ערביים, כשקרני השמש המעודנות מלטפות את המצבות בבית העלמין בשדה ורבורג וצובעות אותן בצבעים רכים, הבאנו שנים מחברינו היקרים למנוחות. האב הנס בן ה- 96 שנפטר בשיבה טובה ובנו יואל בן ה-67 שבאופן פתאומי, לא צפוי נפרד מאיתנו. שניהם נטמנו באדמת המושב שאהבו כל כך.
הנס נולד בשנת 1915 בדרמשטאט, גרמניה. איש חרוץ,צנוע, אוהב בריות. עלה ארצה והגיע למושב בשנת 1940 עם אשתו חנה לה היה נשוי 71 שנים. גידל במסירות את אורה בתו ויואל בנו.
הם הקימו בחריצות רבה את משקם.
עוד לפני עלייתו למד צילום. הנס תעד במצלמת "לייקה" משובחת שהביא עמו מגרמניה, במשך שנים רבות את אירועי הכפר, אנשיו, נופיו ואת המבנים. צילומיו הם עדות חשובה לשנותיו הראשונות של הכפר ומספרים את תולדות המקום ללא מילים. הנס היה איש- ספר, ידע שפות. כשחרשותו התגברה למדה חנה שפת סימנים ותרגמה עבורו את הנאמר או רשמה על דף.
אנו נפרדים היום מהנס- מראשוני הכפר ובוניו. נזכור תמיד את עדינותו, אישיותו הנעימה וחיוכו המלבב.
יואל, בן כפרנו היקר, בנו של הנס,יצא לגמלאות זה עתה. הוא התכונן לערוך ביום א' מסיבת פרידה לחבריו ב"תנובה" ולא זכה להגיע לרגע זה. מה היו תוכניותיו לעתיד? מה היו מאוויי נשמתו? לעולם לא נדע… ליווינו אותו למקום השלו ביותר בכפר, כשנוף שדות מעובדים ואדמת חמרה אדמדמה מסביב. אביו נטמן דקות ספורות לפניו במרחק קטנטן מקברו. בני משפחה וחברים עמדו נדהמים לנוכח שתי תלוליות אדמה טריות מכוסות בזרים כשליבם נקרע מצער.
נוחו על משכבכם בשלום, יואל והנס היקרים.
יהי זכרם ברוך.
נורית שטרנברג