אלזה פינס לא היתה מעולם תושבת שדה ורבורג ולמרות זאת קשורה היתה בעקיפין לרבים מוותיקי הכפר שלנו. 

אלזה היתה זו שטיפלה בצייר יעקב פינס עד יומו האחרון. 

בעקבות בן זוגה, קשרה אלזה קשרי ידידות הדוקים עם ותיקי שדה ורבורג שנמשכו שנים רבות. 

היא זו שסייעה לאנשי הארכיון להקים בכפר את תערוכת יצירותיו של פינס בשנת 2010

עדינותה ורגישותה יזכרו לעד. 

אלזה נטמנה בבית העלמין במעלה החמישה. 

יהי זכרה ברוך.

 

 

 

החודש נפרדנו בבית העלמין מחברנו צפריר בקר במלאת לו 75 שנים. מול נוף השדות המשתרע  מולנו ולקולן החיוני של הציפורים, הובא צפריר למנוחת עולמים.  שנתיים של סבל מתמשך הסתיימו. 
צפריר נולד בשנת 1938 . איש לא צפה שכ-50 שנים לאחר מכן ירכוש משק במושבנו שהוקם בשנת הולדתו. צפריר גדל והתחנך בהרצליה. נפצע קשה במלחמת ששת הימים אך בכח רצון ונחישות השתקם היטב. הקים בית מסחר לחומרי בנין והעבירו לחצר המשק. העסק פעל עד כשנה לפני פטירתו. השאיר אחריו את אשתו רבקה, בניו אילן, אסף,אמיר  ובתו דייה. 8 נכדים, כלה וחתן.
נזכור את צפריר כפי שהיה, בעל נוכחות מרשימה, משכיל, סקרן, אמביציוזי, בעל נפש סוערת, אוהב מרחבים, טבע יופי ובעלי חיים. 
איש משפחה חם ומכיל.  
יהי זכרו ברוך.
נובמבר 2012

 
ביום רביעי  5.2.2014 ,ליווינו את חברנו דב ירקוני בדרכו האחרונה אל בין הברושים
שעל גבעת בית העלמין בשדה ורבורג.

 
נפרדנו מחבר ותיק שחי שנים רבות בכפר והיה מוכר ואהוב על כל התושבים.

 
דב בילה את שנותיו האחרונות בכפר סבא, בבית "גיל פז"
ונהנה משפע פעילויות.
 
הלוויה הסתיימה בשירת הקהל כולו – אחד מהשירים שדב אהב- "נשב בחוץ" ואמנם היתה הרגשת ביחד…
 
…נשב בחוץ, כל כך יפה, יפה הליל
נשיר רעים, נשיר לקול צלילי מיתר
שירים פשוטים, שירים יפים
על אהבה וקיץ, שירי הלב ההם 
שירי שירי הלב ההם שאין כמותם…
 
 
יהי זכרו ברוך

 
 

 
 

 

דב, השכן שלי- זכרונות
 
אני זוכרת שבאתי לשדה ורבורג באמצע חודש אוקטובר 73 – מלחמת יום כיפור, עודד מגויס, אני לבד עם 2 ילדות קטנות. דאגה גדולה בלב, בדידות, חוסר ודאות  לגבי העתיד. היו עופות בלול ולי אין מושג איך מטפלים בהם ומה עושים בכלל. אתה וחוה הבחנתם בשכנה הצעירה ,האבודה שהגיעה לכפר.
לא עבר זמן ודפקת בדלת לשאול במה  אפשר לעזור. בלי הרבה מילים באת למשק לשפוך את התערובת מהשקים לחביות, בימי איסוף הביצים הגעת להוציא את הביצים לסככה הקטנה בחזית המשק וידעתי שלכל מה שאצטרך אתה הכתובת.
מהר מאוד גם חווה נכנסה לתמונה, הזמינה אותי והבנות לקפה ועוגה ובהמשך גם הגיעו המתכונים והוראות הסריגה. חגית ודודו נהיו החברים הכי טובים, ואתה היית רואה את הגר,מלטף את ראשה, ושואל "מי זאת הילדה המכוערת הזאת?" וצוחק. באותם ימים ביתכם היה עבורי בית שני.
לפני כשבועיים כשביקרתי אותך העלינו אותם זכרונות וצחקנו- אך דבר אחד שכחתי להגיד לך.  בזכותך ובזכותה של חווה התקופה הכי קשה בחיי שזורה גם בזכרונות יפים- ואיתם אני נפרדת ממך.
רוזי לוי
פברואר 2014

 עלי רוזנבלט 30.6.1921 – 9.7.2013

ביום רביעי, 10.7.2013 בשעה 18.00 הובא למנוחת עולמים חברנו עלי רוזנבלט.

בדרכו האחרונה בשבילי הכפר שאהב אל גבעת בית העלמין.

לעלי, יליד 1921, מלאו לפני שבוע 92 שנים של עשייה, איכפתיות ומעורבות. ממייסדי הכפר ובר סמכא להיסטוריה שלו.

אנו שולחים תנחומינו לילדיו: מיכה, נלה, עוזי  ומשפחותיהם.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, מוקפת בנופים, בציוצי ציפורים וברוח קלה בין הברושים.

יהי זכרו ברוך.

דברי ההספד של נלה

דברים של משפחת סגל

דורלי ועלי רוזנבלט – ותיקים מספרים

גד בלומנטל   1924-2014

 
ביום שישי   7.2.2014 נפטר גד (גרד) בלומנטל והוא בן 90.

 
גד הוא בנם של מקס ומטה בלומנטל שהיו בעלי המכולת הראשונה בשדה ורבורג.

 
גד היה מעורה בחיי הכפר  ואהוב מאד בחברת הצעירים והצעירות.

 
הוא שמר על קשרים הדוקים עם ותיקי שדה ורבורג כל שנותיו.

 
לאחר שהתאלמן מסוזי לבית ביבר נישא באושר למיה לבית פרויליך, חברת ילדות שגם היא בת לותיקי הכפר.

 
גד חי בשנותיו האחרונות בבית אבות של ארגון יוצאי מרכז ארופה בחיפה. אדם נאה, נעים הליכות ואהוב על כל מכריו.

 
יהי זכרו ברוך
 

 

בתחילת חודש אוגוסט נפטרה ממחלה קשה ברכה כהנוביץ – לזבניק 

בחודשי חייה האחרונים טופלה בבית הורים ברמת חן.

ברכה היתה נשואה לליאון לזבניק במשך 25 שנים. שקטה ,טובה וצנועה. צברית ישראלית שעזבה את חיי העיר לטובת נשואיה. 

הותירה בן ובת, נכדים ונינים.

בת 88 היתה במותה. 

הובאה למנוחות בבית העלמין באשקלון. 

יהי זכרה ברוך

ביום שני 20.1.14  נפרדנו מחברנו האהוב, זאב קיפרמן.

אדם נעים הליכות, חרוץ, חברותי, אוהב אדם. 

חיוכו במאור פנים ,ברכתו הלבבית לכל ילד ומבוגר יזכרו לעד.

במו ידיו הקים משק חקלאי ועבד כל עוד בריאותו אפשרה זאת.

עמד בגבורה בכל תלאות ימי מלחמת העולם השנייה, 

הקים משפחה לתפארת ועשה למענה כל שניתן.

היום נפרד בצער מזאב . 

נוח לך באדמת שדה ורבורג שאהבת כשמסביבך נופי השדות מאופק עד אופק.

אנו משתתפים בצער הינדה אשתו, בנותיו, חתניו ונכדיו. 

יהי זכרו ברוך

 מאיר פורגס הלך לעולמו בלילה שבין יום רביעי לחמישי ויובא למנוחות היום יום חמישי, 29.3.201
בשע16.30 בבית העלמין בשדה ורבורג. משא הלוויה יצא מביתו בשעה 16.00.

מאיר, בן המושב, בנם של דוד ולילי פורגס  ז"ל, נפטר לאחר מאבק ארוך במחלה קשה. לאושרו הרב, חזר מאיר לחיות בבית הוריו . הבית הישן, הקטן והגינה שסביבו שופצו על-ידו "לזכר הורי היקרים"- כך אמר. המפעל אותו הקים בעשר אצבעותיו צמח והתפתח בחצר בית ילדותו ועל כך היתה גאוותו. מאיר, נמרץ, אוהב אדם, תורם בסתר, הלך לעולמו
בטרם עת.
                                
יהי זכרו ברוך
 

 

 
מאירקה שלי, ידעתי את הצפוי –ולא האמנתי שכך יקרה.רצית כל כך לחיות עד הרגע האחרון ואני האמנתי איתך.
הספקת להגשים את חלומך לחזור ולחיות בבית ילדותך.
כל יום בבית זה מילא אותך אושר עצום.שיפצת את בית הוריך לכבודם, הקמת גינה לתפארת ואת המשרדים חידשת מתוך רצון שהעובדים ימשיכו את דרכך וישמרו את פרייקט חייך. אהבת אדם ללא גבולות  היתה  בבסיס  אישיותך.סיפרת לי שאביך, דוד, נהג לפני פסח לאסוף "קמחא דפסחא"  עבור נזקקים ואני יודעת שהמשכת את דרכו בדרכך שלך, לאורך כל חייך.עיניך הכחולות הביעו תמיד תמיד חם ואהבה עד הרגע האחרון בו נפרדנו. וזה קרה מוקדם ומהר מדי…אמלא ככל יכולתי את בקשותיך האחרונות. צרור של זכרונות נפלאים ישמרו בליבי לעד.
אוהבת אותך מאד,מחבקת ומתגעגעת.
שמור על כולנו מלמעלה
 שלך, מירי אדרי

            אמא לילי פורגס ומאיר בצעירותם בשדה ורבורג

 

נפרדים מחברתנו היקרה דרורה מגל

דרורה – בנחישות האופיינית לה נאבקה במחלתה וחיה חיים מלאים כמעט עד שכבה נרה

 

דרורה השאירה מורשת משפחתית מוצקה ל"שבט מגל" ונגיעה בעלת משמעות בכל אשר עשתה בחייה

 

 

יהי זכרה ברוך

 

הלוויתה התקיימה ביום שישי 4.11.2011 בשעה 15.00 בבית העלמין בשדה ורבורג